שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 15) - תשס''ע - 2010
ביום 28.6.2010 התקבל בכנסת תיקון מס' 15 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח -1998 (להלן: "התיקון לחוק", "החוק" בהתאמה).
במסגרת התיקון שונו מספר סעיפים משמעותיים בחוק, לרבות:
(א) הפיכת נטלי ההוכחה במקרה של תביעה על הפליה של עובד או מועמד לעבודה והחלתו על המעסיק ולא על העובד במקרה בו העובד יוכיח כי המעביד דרש, במישרין או בעקיפין, מהעובד או מדורש העבודה מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה ;
(ב) יצירת חזקה בהליך פלילי ולפיה חזקה כי הנאשם עבר על הוראות הסעיף במקרה בו יוכח כי המעביד דרש, במישרין או בעקיפין, מהעובד או מדורש העבודה מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה ;
מדובר בתיקון המהווה המשך ישיר למגמת בתי הדין לעבודה להעביר את נטלי ההוכחה על כתפיהם של מעסיקים במקרים בהם עלה בידי העובד/ת להצביע על תסמינים של אפליה.
אנו ממליצים לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לשאלות ולנתונים המוצגים בפני מועמדים לעבודה ולא להעלות שאלות אשר יש בהן ולו צל צילו של אפליה פסולה (הורות, מין, גזע, דת , נטייה מינית וכיו"ב).
יצוין כאמור כי חוזר זה, מהווה הסבר כללי בנוגע והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 15), התש"ע -2010
ביום 28.6.2010 התקבל בכנסת תיקון מס' 15 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח -1998 (להלן: "התיקון לחוק", "החוק" בהתאמה).
במסגרת התיקון שונו מספר סעיפים משמעותיים בחוק, לרבות:
(א) הפיכת נטלי ההוכחה במקרה של תביעה על הפליה של עובד או מועמד לעבודה והחלתו על המעסיק ולא על העובד במקרה בו העובד יוכיח כי המעביד דרש, במישרין או בעקיפין, מהעובד או מדורש העבודה מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה ;
(ב) יצירת חזקה בהליך פלילי ולפיה חזקה כי הנאשם עבר על הוראות הסעיף במקרה בו יוכח כי המעביד דרש, במישרין או בעקיפין, מהעובד או מדורש העבודה מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה ;
מדובר בתיקון המהווה המשך ישיר למגמת בתי הדין לעבודה להעביר את נטלי ההוכחה על כתפיהם של מעסיקים במקרים בהם עלה בידי העובד/ת להצביע על תסמינים של אפליה.
אנו ממליצים לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לשאלות ולנתונים המוצגים בפני מועמדים לעבודה ולא להעלות שאלות אשר יש בהן ולו צל צילו של אפליה פסולה (הורות, מין, גזע, דת , נטייה מינית וכיו"ב).
יצוין כאמור כי חוזר זה, מהווה הסבר כללי בנוגע והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
ביום 20.6.2010 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים במסגרתו עודכן תעריף דמי ההבראה של עובדי המגזר הפרטיים והועמד על סך של 351 ₪ ליום הבראה.
טרם פורסם צו הרחבה בדבר תשלום דמי הבראה המרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, אך ניסיון העבר מלמד כי צו ההרחבה יפורסם בקרוב ויהיה בעל תחולה רטרואקטיבית.
לנוחיותכם, להלן פירוט ימי ההבראה להם זכאים עובדים בהתאם לצו ההרחבה, למעט עובדים לגביהם חלות הוראות עדיפות:
ותק עבודה בשנים ימי ההבראה המגיעים לשנה
1 5
2-3 6
4-10 7
11-15 8
16-19 9
20 ואילך 10
בהזדמנות זו נשוב ונציין כי דמי ההבראה משולמים רק לאחר השלמת שנת עבודה מלאה, וזאת בהתחשב בחלקיות המשרה בה מועסק העובד.
אין האמור חל על עובדים לגביהם קיים הסכם או הסדר אחר שהוא עדיף על פני האמור לעיל.
יצוין כאמור כי חוזר זה, מהווה הסבר כללי בנוגע והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
