חיוב חברת אבטחה בפיצוי בסך 20,000 ₪ בגין אי העמדת מושב ישיבה למאבטח
בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה (ס"ע 5860-12-08 ודים ברודסקי נגד אבטחה מבצעית א.מ. סקיוריטי בע"מ, פס"ד מיום 4.7.2011) קיבל תביעת מאבטח לתשלום פיצויים בגין הפרת החובה להעמיד לרשותו מושב לישיבה במהלך עבודתו מכוח חוק הזכות לעבודה בישיבה.
סעיף 2 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, מטיל על המעביד הן את החובה להעמיד לרשות העובד במקום העבודה מושב לעבודה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, והן את החובה שלא למנוע מן העובד ישיבה במהלך העבודה, כל עוד לא הוכיח המעביד שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.
בית הדין דחה את התביעה כנגד הקניון וקבע כי במאובחן מתחולת החוק על עובדי קבלן המועסקים אצל מעסיק בפועל, החוק אינו חל על עובדים של קבלן שירות המועסקים אצל מקבל שירות ומאחר ובית הדין קבע כי ההתקשרות שבין חברת האבטחה לקניון הינה לשם שירותי שמירה ולא שירותי כח אדם, אזי החוק אינו חל על הקניון כמקבל שירות ואינו מקים כלפיו חובה מכוח החוק כלפי עובד חברת האבטחה.
לעניין חבות חברת האבטחה, בית הדין קבע כי בנסיבות המקרה, במהלך ביצוע עבודת האבטחה, יכול היה המאבטח לשבת לפרקים. נקבע כי במהלך ביצוע עבודת השמירה יכול היה התובע לשבת, למצער, כמה דקות מספר פעמים בכל שעה לצורך רגיעה, מנוחה ושחרור רגלים, וכן בזמן שאין תנועה של עובדים ושבים, ומאחר וחברת האבטחה הפרה את חובתה מכוח החוק להעמיד לרשות המאבטח מושב, המאבטח זכאי לפיצויים מכוח הוראות סעיף 4(ב)(1) לחוק, בסך כולל של 20,000 ₪ וכן בתשלום הוצאות משפט המאבטח בסך כולל של 3,500 ₪.