דף הבית >> עדכוני פסיקה >> עובדת הרה אשר פוטרה ללא הליך שימוע כסדרו אינה זכאית לפיצוי כספי
תל-אביב, ל' באדר א תשע"ד
02/03/2014
לכבוד קהל לקוחותינו
ג.א.נ, הנדון: עובדת הרה אשר פוטרה ללא הליך שימוע כסדרו אינה זכאית לפיצוי כספי
ביום ה- 19/02/14 ניתן פסק הדין בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיק ס"ע 6269-07-11 דורית דגן נ' קל אוטו תחבורה בע"מ. במסגרת פסק הדין נידון היקף הזכאות של פיצוי בשל פגמים שנפלו בהליך פיטורי עובדת הרה.
העובדת הועסקה כפקידת קבלה בחברה להשכרת רכב במשך כחצי שנה, עד שפוטרה מעבודתה. במהלך עבודתה העובדת שהתה בחופשה לרגל נישואין של כשלושה שבועות. ביום בו חזרה העובדת מהחופשה זומנה היא לשיחת שימוע, על ידי מנהלת משאבי האנוש של החברה. בישיבת השימוע נטען כי החברה אינה מרוצה מתפקודה, והעובדת הבהירה כי היא בהריון וכי הודיעה זאת כשעה קודם לרכזת משאבי אנוש.
למחרת היום הודיע החברה לעובדת על פיטוריה לאלתר, תוך תשלום תמורת הודעה מוקדמת כחוק.
לטענת העובדת היא פוטרה מעבודתה עקב הריונה, ימים ספורים טרם שהשלימה תקופת עבודה של חצי שנה, וזאת על מנת להתחמק מההגנות על פי חוק עבודת נשים ובניגוד להוראות חוק השוויון, ובהתאם עתרה לחיוב המעבדה בפיצוי כספי גבוה.
העובדת הוסיפה ודרשה פיצוי בגין אי עריכת שימוע. נטען על ידה כי נפל פגם בשימוע מאחר שההודעה בדבר השימוע נמסרה לה זמן קצר עובר לעריכתו, מבלי שהיה לתובעת אפשרות להיערך לו ומבלי שיכלה לממש זכותה לייצוג משפטי.
מנגד טענה החברה (אשר יוצגה על ידי משרד הח"מ) כי העובדת פוטרה מעבודתה עקב חוסר שביעות רצון מתפקודה ולאחר שבמהלך עבודתה קיבלה הערות רבות בנדון. כמו כן נטען כי ההחלטה על פיטורי העובדת התקבלה בטרם נישאה, אולם הפיטורים נדחו לאחר חתונה, מתוך התחשבות בעובדת, ועל מנת שלא להעכיר את רוחה סמוך לחתונה.
בית הדין קבע כי גם אם לעובדת לא נמסר מכתב שבו פורטו הנימוקים לשימוע, מעדות העובדת עולה כי הוצגו בפניה הטענות לגבי תפקודה, התאפשר לה להגיב להן ונאמר לה במפורש כי ההחלטה הסופית תימסר לה בהמשך. הודעת הפיטורים עצמה נמסרה לה למחרת. ועל כן בנסיבות אלה, מבחינה מהותית, התקיימה המטרה המרכזית של השימוע שהיא לאפשר לעובד להגיב לרצון המעביד לפטרו ולנסות להציג שיקולים שישנו את דעת המעביד.
אשר לטענה כי נמנע מהעובדת ייצוג משפטי, קבע בית הדין, כי יש לציין כי העובדת כלל לא ביקשה להיוועץ על עו"ד או אדם אחר ובנסיבות אלה, בית הדין סבר כי אין מדובר בפגם המצדיק פסיקת פיצוי כספי לעובדת.
בית הדין קבע כי לא כל פגם בשימוע מצדיק פסיקת פיצוי כספי וכי בנסיבות המקרה העובדת הועסקה תקופה קצרה בלבד והייתה מודעת לכך שהחברה לא הייתה שבעת רצון מתפקודה. בנוסף קבע בית הדין כי מעדות העובדת עולה כי בשימוע פורטו כלל טענות החברה כנגדה והתאפשר לה לטעון ולהשיב באופן ענייני לטענות אלו.
נוסף על כך קבע בית הדין כי לא נפל פגם בהליך השימוע וגם אם ניתן להגיע למסקנה שונה, נקבע כי בנסיבות אלה אין לחייב את החברה בפיצויים בגין הפגם שנפל.
בנוסף נקבע כי הגם שהעובדת פוטרה בהיותה בהריון, לא היה קשר בין ההחלטה על הפיטורים ובין ההיריון, באשר מועד הזימון לשימוע וההחלטה על הפיטורים נקבעו בשל הרצון של החברה שלא לפטר את העובדת סמוך לנישואיה ובשל יציאתה של העובדת לחופשה בת שלושה שבועות.
סוף דבר
בנסיבות אלה קבע בית הדין כי תביעת העובדת נדחית וכי היא תשא בהוצאות החברה בסך 1,000 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד של החברה בסך 4,000 ₪.
מדובר בפסיקה חשובה, אשר חרף הפגמים הטכניים אשר נפלו בהליך השימוע, התייחס בית הדין לקיום מהותי של ההליך ומתן לעובדת האפשרות לטעון טענותיה בפני המעביד, ולפיכך דחה התביעה לפיצוי. יחד עם זאת מדובר בפסיקה של בית הדין האזורי, אשר אינה מחייבת ערכאות מקבילות.
חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
