הנדון: הפרשה לפנסיה – מבקשי מקלט
1. כידוע בהתאם לפסיקת בג"ץ ככלל בהיעדר הסכמה ברורה של הצדדים, יש לשאוף לכך שברירת הדין תביא לכך שבתחום יחסי העבודה יוחל דין זהה ושווה על כל העובדים שאין ביניהם שונות רלוונטית בהיותם מבצעים עבודה שווה או שוות ערך.
2. בהתאם לכך יש הטוענים כי חובת ביצוע ההפרשה הפנסיונית כקבוע בהוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק ובהסכמים הקיבוציים הענפיים תחול, ככלל, גם על מבקשי מקלט ("פליטים") המועסקים על ידי מעבידים ישראלים.
3. טענה זו לא בהכרח מתקבלת בבתי הדין לעבודה, ובהקשר זה ניתנו לאחרונה פסק- דין במסגרם נדחו תביעות לתשלום הפרשה פנסיונית למבקשי מקלט:
· בתיק ד"מ ת"א 58678-1-13 KIYTE ADAMS נגד קצת אחרת פתרונות בע"מ, נקבע על ידי כבוד השופטת ד"ר אריאלה גילצר- כץ כי:
"במקרה דנן לא ניתן להפריש כספים לפנסיה בעבור עובדים שנכנסו לארץ באופן בלתי חוקי אלא לעובדים ישראלים ועובדים זרים אשר נמצאים בארץ על פי רישיון עבודה".
· בעניין סע (ת"א) 26166-07-11 רדה קברב נ' שירותי ישראל צ.ב. (2007) בע"מ, כי:
"עובדים ישראלים ועובדים זרים אשר נמצאים בארץ על פי רישיון עבודה ניתן לבטחם בפנסיה אולם לא ניתן לבטח כלל פליטים והנושא לא הוסדר בנהלים או בדין. אשר על כן דין רכיב תביעה זה להידחות."
4. גם אם פונים לגישה המחמירה ולפיה ישנה חובת הפרשה לתגמולים בגין מבקשי מקלט, הרי שמרבית קרנות הפנסיה / חברות הביטוח מסרבות לקלוט עובדים מסוג זה לביטוח, כך שאין אפשרות ממשית לערוך עבורם הסדר פנסיוני.
5. בנסיבות אלו, ישנן מספר חלופות ואפשרויות הכיצד לנהוג בעובדים אלה בכל הנוגע להיבט הפנסיוני לרבות הפקדת חלק המעביד לחשבון בנק ייעודי, ביצוע הפרשה רעיונית בספרי החברה של סכומי ההפקדה הפנסיונית בגין עובדים זרים המועסקים על ידם ועוד.
6. מטבע הדברים ולאור הערפל המשפטי מוצע לפנות לייעוץ משפטי מתאים לצורך בדיקת אפשרויות העסקתם של עובדים מסוג זה, ובפרט בנוגע להיבט הפנסיוני.
חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
בכבוד רב
דוד בכור, עו"ד
