הנדון: הרשעת חברה אשר פעלה בענף כוח האדם ללא רישיון
ביום ה- 19/01/2015 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתיק ת"פ 37912-05-10 מדינת ישראל נ' פוינט קלינינג סרביסס לימיטד בע"מ (השופטת שרה שדיאור).
נגד החברה הוגש כתב אישום בגין עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון כדין וכן בגין אי ניהול פנקס חופשה לעובדים כדין.
על פי כתב האישום החברה עסקה במתן שירותי כח אדם, מבלי שקיבלה רישיון לכך, בניגוד להוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. כמו כן נטען כי החברה לא ניהלה פנקס חופשה כדין בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית.
המחלוקת נסובה סביב השאלה האם העובדים הועסקו על ידי החברה במסגרת עיסוק של קבלן כוח אדם (וללא רישיון), או שמא במסגרת עיסוק של קבלן למתן שירותים.
בית הדין בחן האם במקרה דנא היה מדובר בתבנית העסקה אותנטית של קבלן שירותים או שמא מדובר בתבנית העסקה מוסוות של קבלן כוח אדם:
מי נתן הוראות לעובדים, דאג להפעלתם ופקח על עבודתם:
בית הדין קבע כי ההוראות לעובדים והפיקוח על העובדים בוצעו באופן אמיתי על ידי מזמין השירות ועל כן הכף נוטה לטובת תבנית העסקה של קבלן כח אדם.
למי ניתנה הודעה על היעדרות מעבודה:
בית הדין קבע כי הוכח כי הודעה בדבר היעדרות מעבודה נמסרה על ידי העובדים למזמין השירות. בנסיבות אלה, קבע בית הדין כי סממן זה לבדו יש בו כדי להטות את הכף לטובת תבנית העסקה של החברה כקבלן כח אדם.
מי קיבל את העובדים לעבודה/בידי מי הכוח לפטרם ופני מי עליהם להתפטר:
בית הדין קבע כי בעניין זה הכוח היה הן בידי החברה והן בידי מזמין השירות. נקבע כי לו הוכח כי ראיונות העובדה והפיטורים בוצעו רק על ידי החברה, היה בכך כדי להעיד כי החברה פועלת כקבלן למתן שירותים שכן מבחן זה מהווה כ"סימן היכר רב משקל במיוחד".
בית הדין קבע משהוכח כי הכוח היה הן בידי החברה והן בידי מזמין השירות נוטה לטובת פעילות החברה בתבנית העסקה של קבלן כוח אדם.
מי משבץ את העובדים במקום העבודה ומעבירם מתפקיד לתפקיד:
בית הדין קבע כי ממקבץ העדויות עולה כי החברה היא זאת אשר הייתה אחראית על סידור העבודה של העובדים.
נקבע כי אמנם בחינת סממן זה יש בה להטות את הכף לטובת העסקה באמצעות קבלן שירותים, אולם אין בסממן זה לבדו להכריע את הכף לטובת תבנית העסקה כזו זאת גם בהתחשב בכך כי רישום הנוכחות בעבודה בוצע באמצעות כרטיס החתמה מטעם מזמין השירות.
מי קובע את תנאי עבודת העובדיםף גובה שכרם ומי חייב בתשלום שכר העובדים:
נקבע כי הנפקת תלושי השכר בוצעה על ידי החברה ולא על ידי מזמין השירות.
בית הדין קבע כי סממן הנפקת תלושי השכר אינו מטה את הכף לטובת תבנית העסקה של קבלן כוח אדם או לטובת תבנית העסקה למתן שירותים. לכך יש להוסיף את אופן ההתחשבנות בין החברה למזמין השירות. זו נעשתה על פי שעת עבודה של עובד ובנוסף אף לפי החזר נסיעות, הנוגעים למעשה לשכר העובדים דבר המטה את הכף להעסקה ע"י קבלן כוח אדם.
למי הבעלות בציוד, החומרים או הכלים:
נקבע כי הבעלות והאחריות על הציוד והחומרים לשימוש בכלל העבודות בבעלות החברה ועל כן הכף נוטה לכך שהחברה פעלה בתבנית העסקה של קבלן שירותים.
כיצד דווחו היחסים לרשויות:
החברה הנפיקה חש/בוניות מס על מתן שירותי ניקיון ומשק בית, שיקותי קבלה ועבודת מטבח למזמין השירות. בית הדין קבע כי אין בכך כלעצמו ללמד באופן מובהק אם מדובר במתן השירותים ו/או אספקת כוח אדם.
אופן ביצוע התשלום נבין מזמין השירות לנאשמת:
התשלום בוצע מידי חודש כאשר החברה הנפיקה חשבונית מס למזמין השירות בעבור שירותיה ובכלל זה עבודתו השמירה/קבלה והמלצרות. החברה אף אישרה כי עובדי הקבלה קיבלו שכר על בסיס שעות ולא באופן גלובלי.
בית הדין קבע כי התחשבנות באופן האמור מלמדת כי מדובר בתבנית מוסוות של אספקת כוח אדם בה השכר מועבר באמצעות החברה כצינור וכאילו הייתה קבלן שירותים. בכך יש להטות את הכף לטובת תבנית העסקה של החברה כקבלן כוח אדם.
השתתפות עובדי הנאשמת בפעילות של המעון:
נקבע כי עובדי החברה לא זומנו ולא השתתפו כלל בפעילות של מזמין השירות. סממן זה מטה את הכך לטובת תבנית העסקה של מתן שירותים.
האם הנאשמת מתמחה בביצוע עבודתה:
נקבע כי תחום מומחיותה של החברה הוא תחום הניקיון אך היא אינה מתמחה בשירותי המלצרות והעבודה המוטלות על פקידי הקבלה/שומרים.
בנסיבות אלה קבע בית הדין כי לא מתקיים אלמנט המומחיות של החברה ואין לומר כי עבודות אלו אינם חלק אינהרנטי מליבת ההתמחות של מזמין השירות. על כן, אין לראות בתבנית ההעסקה של החברה כתבנית העסקה אותנטית של קבלן שירותים.
בנסיבות אלה קבע בית הדין כי מירב הסממנים ומשקלם מטה את הכף חד משמעית למסקה כי החברה פעלה כקבלן כוח אדם ולא כקבלן למתן שירותים ועל כן החברה הורשעה בעבירה המיוחסת לה.
אחריות מנהל החברה:
במסגרת ההליך הוגש כתב אישום הן כנגד החברה והן כנגד מנהל תפעול בחברה בגין כך כי ידע על ביצוע העבירה ולא נקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח את קיומו של הוראות החוק.
בית הדין קבע כי מנהל התפעול אינו מנהל פעיל או שותף, נקבע כי הוא אחראי ברמה התפעולית בלבד.
בנסיבות אלה קבע בית הדין כי מנהל התפעול לא שימש כ"נושא משרה" כהגדרתו בחוק. עוד נקבע כי ביחס למנהל התפעול אף לא הוכחה רשלנות שכן הוא היה איש שטח ומצב הרישיון לא היה בסמכותו.
לסיכום: מדובר בפסק דין, במסגרתו פורטו באופן ברור המבחנים אשר מביאים לקביעה מיהו קבלן שירותים ומיהו קבלן כוח אדם, תוך קביעת אחריות פלילית בשל מתן שירותי כ"א במסווה של מתן "שירותים" על ידי חברה אשר הינה בעלת רישיון קבלן שירותים בלבד.
חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו. בכבוד רב דוד בכור, עו"ד Z:\חוות דעת\עדכון פסיקה- הרשעת חברה אשר פעלה בענף כוח האדם ללא רישיון.docx
