דף הבית >> עדכוני פסיקה >> עדכון חקיקה – החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מתסננים מישראל
תל-אביב, כ' ניסן תשע"ה
9 אפריל 2015
לכבוד קהל לקוחותנו
ג.א.נ,
הנדון: חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה- 2014- פיקדון בגין העסקת מסתננים
ביום ה- 17/12/14 פורסם ברשומות חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה- 2014, במסגרתו תוקן חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד- 1954.
בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים נקבע כי שר הכלכלה מוסמך להשית חובה על מעסיק של מסתנן, לשלם פיקדון חודשי עבור עובדו, בסכום שלא יעלה על הסכום המרבי הקבוע בסעיף, לחשבון בנק או לקרן, שינוהלו בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר.
כמו כן, מסמיך הסעיף את שר הפנים, בהסכמת שר האוצר לקבוע בתקנות, הנחיות לעניין הקמת הקרן או חשבון הבנק אשר בהם יופקד הפיקדון, וקובע הוראות לעניין הזכאות לקבלת הכספים עם עזיבתו של העובד הזר את ישראל, אם עזב במועד, להעברת תשלומים סוציאליים בעד העובד הזר לקרן או לחשבון כאמור, ולעניין עדכון סכומי הפיקדון.
הסעיף אף מסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, לקבוע, בין היתר, הוראות לדרכי העברת כספי הפיקדון לעובד הזר, השימוש בכספים שלא הוצאו וסוגי מקרים בהם יהיה העובד הזר רשאי לקבל את הכספים טרם יציאתו מישראל, או אם עזב את ישראל לאחר התקופה שבה הורשה לשהות בה.
במסגרת התיקון לחוק נקבע כי מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן יפקיד עבורו פיקדון בגובה של 36% משכר עבודתו, כאשר 16% מהשכר ייווסף לעלות שכרו של המסתנן ו- 20% ינוכו משכרו החודשי של המסתנן. מטרתו של אותו פיקדון היא ליצור חיסכון שיישמר למסתנן, ויינתן לו כאשר יצא הוא את הארץ. ניכוי חלק העובד ייעשה לאחר שהמעסיק ינכה במקור מס שולי כדין לפי פקודת מס הכנסה, מהשכר האמור.
הפיקדון אשר מופקד לזכות המסתנן יחולק ל-2 , כפי שיפורט להלן:
55% מהסכום יועבר לפיקדון שיישמר למסתנן גם אם לא ייצא מהארץ בזמן.
45% יופחתו באופן הדרגתי אם המסתנן לא ייצא מהארץ בזמן, ויינתנו לו עם יציאתו את הארץ.
החובה להעביר לפיקדון תשלומים סוציאליים לקרן או לחשבון בנק, חלה רק על מעסיק, שנקבעה לגביו חובה לתשלום פיקדון לפי פרק ד' לחוק עובדים זרים. יחד עם זאת, התיקון קבוע כי שר הכלכלה, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הועדה, מוסמך להטיל חובת תשלום פיקדון על מעסיקים בענפי תעסוקה נוספים.
במסגרת התיקון נקבעו סוגי המעסיקים והעובדים הזרים עליהם תחול חובת תשלום הפיקדון:
חברת סיעוד.
מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית.
יחיד בעל היתר להעסקה בסיעוד.
מסתנן.
המונח "רישיון" והמונח "תום התקופה לשהייה בישראל" הוגדרו לצורך קביעת הזכאות לכספי הפיקדון עם עזיבת העובד הזר את הארץ.
בענף הבניין נקבע הוראה מיוחדת הקובעת כי מעסיק בענף יהיה חייב בהפקדת פיקדון חודשי של 700 ש"ח עבור כל עובד זר בעל רישיון עבודה בענף זה. חובת תשלום הפיקדון תהיה עבור כל עובד זר בעל רישיון עבודה. בחודש העבודה הראשון או האחרון של העובד הזר אצל אותו מעסיק, או בחודש של חופשה ללא תשלום מחוץ לישראל, או בעת מחלה, יופחת שיעור הפיקדון באופן יחסי למספר ימי ההיעדרות מעבודה.
כמו כן נקבעה הוראה מיוחד ביחס לחברה או עמותה הנותנת שירותי סיעוד לפי הקבוע בפרק י' לחוק הביטוח הלאומי. נקבע כי חברה כגון דה, תשלם בעד כל עובד זר פיקדון בסכום השווה לתשלום בעד מרכיב פיצויים וגמל שהיא זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותו עובד זר, לפי ההסכם שבין החברה לבין המוסד לביטוח לאומי.
לשם לצורך הגנת התשלום לעובד הזר, נקבע כי יתרת הפיקדון תשולם 5 ימים לפחות לפני מועד העזיבה של העובד את הארץ, ובתנאי כי המעסיק יודע על מועד עזיבתו של העובד את הארץ.
כמו כן נקבע כי על מעסיק המשלם פיקדון לדווח על כך לממונה.
במסגרת התיקון נקבע כי עובד זר יהיה זכאי לקבל את כספי הפיקדון ששולמו בעדו עם עזיבתו את הארץ בתנאי כי עזב את הארץ לא יאוחר מ- 30 יום ממועד פקיעת רישיונו, ואם בוטל רישיונו או ניתן פסק דין בעניינו – במועד לעזיבה שנקבע בהחלטת הביטול או פסק הדין.
בעניין מסתנן נקבע כי מועד העזיבה הוא גם המועד אשר נקבע כי אין מניעה ליציאתו של המסתנן למדינתו.
יובהר כי גם עובד זר שעזב את הארץ לצמיתות לאחר תום תקופת השהייה שחלה עליו, אך לא יאוחר מ- 6 חודשים מתום המועד כאמור, יהיה זכאי לכספי הפיקדון, אך זאת לאחר שנוכו מהם גם הוצאות הרחקה מכוח חוק הכניסה לישראל.
ואולם, עובד זר שלא עזב את ישראל לצמיתות בתום 6 חודשים מתום המועד לשהייה בישראל החל לגביו, לא יהיה זכאי לכספי הפיקדון.
בעניין מסתנן נקבע כי הוא יהיה זכאי לקבל יחד עם עזיבתו 55% מכספי הפיקדון בתוספת הרווחים שנצברו עליהם בקרן או בחשבון הבנק, ובניכוי מס כדין. לחלק זה נוספו עוד 5% מכספי הפיקדון כדי להוסיף תשואה על חלק העובד שנוכה משכרו ואשר ישולם לו בעת יציאתו מישראל, בשיעור של כ- 10%.
המסתנן יקבל את יתרת כספי הפיקדון אם עזב את הארץ לצמיתות לא יאוחר מ- 6 חודשים מתום תקופת השהייה. עם זאת, מסתנן שלא עזב את ישראל לצמיתות עד תום ששת החודשים, לא יהיה זכאי ליתרת כספי הפיקדון.
התיקון אף קובע את הדרכים והתנאים לתשלום כספי הפיקדון לעובד הזר.
החוק מתייחס גם למצב העניינים אשר יחול במידה והעובד הזר יפטר טרם יציאתו מישראל.
כמו כן נקבע כי ניתן יהיה להשתמש בכספי פיקדון שלא הוצאו מהקרן או מהחשבון בתום שנתיים מתום תקופת השהייה בישראל שחלה על העובד הזר. השימוש בכספים אלה יהיה לצרכים בריאותיים של עובדים זרים השוהים כדין בישראל.
תחולה- נקבע כי התחולה של התיקון לחוק, תהיה ב- 1 לחודש שלאחר תום 6 חודשים מהמועד שבו הוקמה קרן או קיים חשבון בנק להפקדת הפיקדון, ושעליו הודיע שר האוצר. יחד עם זאת, נקבע כי שר האוצר רשאי, לדחות את מועד התחילה.
בימים אלה, הוגשה עתירה לבג"ץ וזאת במטרה לבטל את התיקון לחוק. העתירה טרם הוכרעה לגופה, נעדכן בכל התפתחות בנושא.
חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
