תל-אביב, כ"ט באדר ב תשע"ד
31/03/2014
הנדון: עדכון פסיקה: דחיית תביעה לפיצוי מכוח הזכות ל"תנאי עבודה מינימאלים"
ביום ה- 13/03/14 ניתן פסק דין בעניין תיק ס"ע (ב"ש) 35854-10-10 אלברט וייסמן נ' ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ, אשר עיקריו מובאים להלן:
טענות העובד:
לטענת העובד, חרף פניות חוזרות ונשנות לברה, הוא לא זכה לתנאי עבודה אנושיים מינימאלים כמתחייב על פי מוסר והוראות הדין כדוגמת שירותים זמינים ומים זורמים לשתייה.
העובד מיקד את טענותיו בתנאי העבודה בעמדת שמירה, שם לטענתו, לא דאגה החברה כי יהיה חדר שירותים זמין, נגיש וקרוב דיו לשימוש המאבטחים המאיישים את העמדה.
עוד נטען כי מדיניות המלונות הקרובים לעמדות השמירה הייתה שלא לאפשר לעובדי החברה להשתמש בחדרי השירותים של המלונות.
לטענת העובד ,מתקן השירותים היחיד שבו יכלו השומרים להשתמש היה ממוקם בקיוסק על חוף הים במרחק של כ- 1.5 ק"מ מעמדת השמירה.
לטענת העובד, אי הצבת חדר שירותים לרשות העובדים ולשימושם, נוגדת את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, את הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה וכן עומד בניגוד לחוק היסוד.
טענות החברה:
חברת השמירה טענה כי נוכח הקושי להתקין שירותים בעמדת השמירה, הגיעה להסדר עם המועצה האזורית, שלפיו רשאים עובדי חברת השמירה להשתמש בחדרי השירותים של כל בתי המלון ובתי העסקה הנמצאים בקרבת מקום, וכך אף עושים המאבטחים.
החברה טענה כי המרחק מעמדת השמירה הצפונית לחדר השירותים הקרוב הוא 280 מטר ואילו המרחק מעמדת השמירה הדרומית לחדר השירותים הקרוב עומד על 500 מטר.
החברה טענה כי במקרה של העובד הספציפי הנ"ל האיסור להיכנס למלון הסמוך נבע מעבירות משמעת חמורות שביצע בתחומי המלון, אך היה באפשרותו להשתמש במתקני השירותים בשאר המלונות ובתי העסק אשר נמצאים אף הם במרחק 2-3 דקות הליכה מעמדת השמירה, וממילא נדרש העובד לבצע סיורים במקום במסגרת תפקידו.
פסיקת בית הדין:
בית הדין קבע כי מדובר על עמדת שמירה בנויה, הניצבת על כביש הכניסה למתחם המלונות, אשר מטרתה לעצור לבדיקה ביטחונית את כלי הרכב בטרם כניסתם למתחם. נקבע כי אין לקבוע קטגוריה מהו המרחק העולה בקנה אחד עם הוראות החוק. עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, נקבע כי המרחק מעמדת השמירה הדרומית אל חדר השירותים במלון לאונרדו, אשר עומד על כ- 150 מטר, הוא מרחק סביר אשר אינו עולה לכדי פגיעה בכבודם של עובדי חברת השמירה.
נקבע כי כעולה מהראיות בכל עמדה שהו בו זמנית שני שומרים כאשר הם נדרשו גם לבצע סיורים במתחם והיו רשאים תוך תיאום ביניהם לעזוב את העמדה לגשת לרכוש לעצמם מזון או ללכת לחדר השירותים.
נגישות- נקבע כי אין כל יסוד לטענת העובד כי מתקן השירותים היחיד שעמד לרשות השומרים במתחם היה בקיוסק על חוף הים. כך גם טענת העובד כי נמנעה מהמאבטחים אפשרות הכניסה לחדרי השירותים במלון לאונרדו- אינה מדויקת. בשל התנהלות מסוימת של המאבטחים נמנעה הכניסה מהם לתקופה מסוימת, אך זו הוסדרה בהמשך, ומכל מקום, לא ניתן להטיל את האחריות לכך על כתפי החברה.
תיקון 13 לחוק שעות עבודה ומנוחה- נקבע כי העובד סיים עבודתו בחברת השמירה ביום 14.3.10 ועל כן אין הוראות תיקון 13 חלות על הצדדים להליך וממילא העובד לא הרים את הנטל להוכיח תביעתו לפיצוי בגין הפרת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו- נקבע כי משנקבע כי הועמד לרשות העובד חדש שירותים נגיש במרחק סביר, לא הרים העובד את הנטל להוכיח את הפגיעה בכבודו.
הכרעת בית הדין:
לאור הנימוקים המפורטים לעיל בית הדין דחה את תביעת העובד, ואישר כי התנהלות חברת האבטחה תקינה.
פסק הדין קובע אמת מידה להתנהלות חברות אבטחה בכל הנוגע ליישום הזכות לעבודה בישיבה, אם כי מדובר בפסיקת בית הדין האזורי אשר אינה מחייבת ערכאות מקבילות.
חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
בכבוד רב,
דוד בכור, עו"ד
Z:\חוות דעת\עדכוני פסיקה- אלברט וייסמן נ' ח.א.ש מערכות ושירותים בעמ.doc
