ביום ה- 29/03/2015 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתיק סע"ש 31500-11-12 נבון ויספלד ושות' רואי חשבון ואח' נ' יאיר חינה (מותב בראשות השופט יוחנן כהן), אשר ענייננו תביעת משרדי רואה חשבון לצו מניעה ולחיוב בפיצויים בגין הפרת חובת הנאמנות.
העובד עבד כמתמחה במשרד רואה חשבון מיום 28/06/11 ועד ליום 13/08/12.
משרד רו"ח טיפל בעניינים פיננסיים של מר גומא אגייאר, אוליגרך אשר נעלם במהלך הפלגה בפלורידה בליל ה- 19/06/12.
במסגרת עבודתו והתמחותו של העובד אצל משרד רו"ח עסק העובד בעניינים שונים הקשורים לתיק של מר אגייאר והוא נחשף למידע אודות נכסיו של מר אגייאר בארץ.
במהלך עבודתו, העביר העובד מסמכים וביניהם אי מיילים מתיבת הדואר האלקטרוני של משרד רו"ח, וזאת שלא בידיעת או הסכמת המשרד.
ביום 14/08/12 מסר העובד למשרד רו"ח הודעה על סיום עבודתו. באותו היום, השיבו מעסיקיו של העובד למכתב וביקשו ממנו להחזיר כל רכוש ו/או ציוד ו/או חומר אחר, מסמכים ו/או כל חומר במדיה מגנטית, קבצים וכד' שנמצאים ברשותו. במסגרת מכתב זה החברה אף הפנתה את תשומת ליבו של העובד לחובת הסודיות ומניעת ניגוד העניינים מכוח חתימתו על הסכם העבודה בין הצדדים וגם מכוח הדין הכללי.
לאחר סיום עבודתו, ביום 3/10/12, חתם העובד על תצהיר בפני עו"ד ובו פירט אירועים שונים שהתרחשו, לטענתו, במהלך טיפולו בתיקו של מר אגייאר.
משרד רו"ח עתר למתן צו מניעה קבוע- לחייב את העובד להימנע ממסירת כל מידע שהגיע לידיו במהלך עבודתו בחברה לרבות ובייחוד בכל הנוגע לתיק גומא אגייאר, בנוסף עתרו משרד רו"ח לחייב את העובד בתשלום פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב, האמון, ההגינות והסודיות כלפי החברה.
העובד טען כי דין התביעה להידחות מאחר ואין בהעברת מידע של לקוח בבחינת גזל סוד מסחרי, המיילים אינם סוד מסחרי. כמו כן נטען כי מתן תצהיר לבית המשפט אינו פרסום ואין מוגן מכוח לשון הרע, ואין בגילוי האמת על ידו בבחינת הוצאת לשון הרע.
עוד טען כי במסגרת עבודתו בתיק אגייאר נחשף העובד למידע אשר גילויו היה מחויב, וכך עשה, ולמרבה המזל המידע שמסר סיכל ניסיון לכאורה להשתלט על נכסי אגייאר ללא הכשר משפטי לכך.
בית הדין קבע כי חובת תום הלב בה מחוייב העובד כלפי מעסיקו, אינה תלויית התחייבות מיוחדת, חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין הצדדים. חובה זו, חולשת על הכל ומחייבת את העובד. על אחת כמה וכמה כאשר אנו מדברים על מעסיק שהיו משרד רואי חשבון, שבו הדיסקרטיות, הסודיות והשמירה על מניעת ניגוד עניינים, היא אבן יסוד. לא יכולה להיות התנהגות חמורה יותר ובוטה יותר מהתנהגות העובד, אשר השתמש במידע פנימי ובמסמכים שהגיעו לידיו במסגרת עבודתו כמתמחה, וזאת על מנת לשרת אינטרס צר של הצד הנמצא במחלוקת עם צד אחר, כאשר שני הצדדים הניצים הללו, טוענים לזכויות נוגדות בנכסים של הלקוח של הפירמה.
נקבע כי גם אם לא הוכח כי העובד עשה שימוש ב"סוד מסחרי", הרי שהיה בידיו מידע פנימי שלא היה חשוף בפני גורמים חיצוניים, אשר העובד החליט על דעת עצמו בלבד להעבירו לצד מעוניין בסכסוך על נכסי אגייאר, וזאת מאחורי גבם של משרד רו"ח ומבלי לבקש את אישורם או את דעתם לפעולותיו. גם שימוש במידע שאינו מגיע לכדי "סוד מסחרי", אך מהווה "מידע קונפידציאלי" של המעסיק- עשוי להיחשב, במקרים מתאימים, כהפרה של חובות האמון ותום הלב. נקבע כי העובד הפר את חובת תום הלב החלה עליו, עת שימש כ"סוס טרויאני" במשרד רו"ח.
בית הדין קבע כי משרד רו"ח הוכיח הפרה חוזית של כתב ההתחייבות עליו חתם העובד, לשמירה על סודיות ומניעת ניגוד עניינים, ושוכנע שיש ליתן לכתב ההתחייבות תוקף. על כן נקבע כי נסיבות המקרה מצדיקות לחייב את העובד למלא אחר ההתחייבויות שלקח על עצמו, ולכן ניתן צו האוסר על העובד למסור כל מידע שהגיע לידיו במהלך עבודתו במשרד רו"ח לרבות ובייחוד בכל הנוגע לתיק גומא אגייאר.
כמו כן, נקבע כי העובד יפצה את החברה בסך של 50,000 ₪ וזאת בגין הפרת חובת הנאמנות וחובת תום הלב, כמו גם הפרת התחייבותו המפורשת בהסכם הסודיות ובהסכם למניעת ניגוד עניינים.
לסיכום: מדובר בפסק דין חשוב ותקדימי. במסגרת פסק הדין ניתן תוקף מלא לכתב התחייבות לשמירה על סודיות והפרת חובת הנאמנות אשר נחתם על ידי העובד עם תחילת עבודתו בחברה. בנסיבות אלה ולצורך שמירת אינטרסים של המעסיק, מומלץ להחתים עובדים אשר הינם בתפקידי אמון ונחשפים לחומרים אשר מהווים "סוד מסחרי" על כתבי התחייבות מסוג זה.
חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו. בכבוד רב דוד בכור, עו"ד
