ג.א.נ,
הנדון: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 22), התשע"ה- 2014
1. ביום ה- 04/12/14 פורסם ברשומות תיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 22), התשע"ה- 2014.
2. סעיף 2 (א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה במתכונתו המקורית קובע כי לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה:
(1) קבלה לעבודה;
(2) תנאי עבודה;
(3) קידום בעבודה;
(4) הכשרה או השתלמות מקצועית;
(5) פיטורים או פיצויי פיטורים;
(6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.
3. התיקון לחוק קובע כי לרשימה המפורטת לעיל, תתווסף עילה נוספת שעניינה איסור הפליה מחמת
"מקום מגורים".
4. בהתאם לתיקון לחוק, אין להפלות מועמד בקבלתו לעבודה בשל השתייכותו הקבוצתי
למקום מגורים, וזאת כפי שאין להפלות מועד בשל גילו, מוצאו העדתי, מינו, היותו הורה או אישה בשל הריונה/טיפולי פוריות.
5. לפיכך, פרסום מודעת "דרושים" אשר תתור אחר מועמדים לעבודה ובלבד שלא יהיו תושבי מקום מגורים מסוים, תהיה מפלה ופסולה.
6. למען הסר ספק, יובהר כי איסור אפליה בשל "מקום מגורים" רלוונטית גם כלפי עובד ולא רק כלפי מועמד לעבודה.
7. על אף האמור, התיקון לחוק נכנס לתוקף בימים אלה, כך שעדיין לא ברור כיצד הדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקת בית הדין לעבודה. בנסיבות אלה יש לפנות לצורך קבלת ייעוץ פרטני בהתאם לנסיבות המקרה.
חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
בכבוד רב
דוד בכור, עו"ד
