משרד עורכי דין ונוטריון - Law Office & Notary - 03-5103906

תל-אביב, ‏‏כ' בניסן תשע"ה
                                                                                                            9 אפריל 2015

לכבוד קהל לקוחותינו

ג.א.נ,
 
הנדון:    פיצויים לעובד שפוטר ימים ספורים לאחר דרישתו להעלאה בשכר
 

1. ביום ה- 20/01/2015 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתיק ס"ע 1731-04-11 דוד מיכלוב נ' ק.ג.נ. סחר בע"מ (השופטת אביטל רימון-קפלן) אשר עניינו בזכויות שונות הנובעת מתקופת עבודתו וסיומה של עובד אשר סיים עבודתו לאחר שדרש ממעסיקו העלאה בשכר.
2. העובד הועסק בחברה החל מיום 1.7.06 עד 10/2010. במסגרת עבודתו בחברה, עבד העובד על מסור חשמלי שחתך משטחים של חומר מוקצף לצורך התאמתם למארזים שונים של מוצרי אלקטרוניקה.
3. ביום ה- 12.10.09 התקיימה שיחה בין הצדדים, כאשר לטענת העובד באותה שיחה הוא העלה בקשות לעניין תנאי שכרו ונענה כי עליו להמתין עקב מצבה הכספי של החברה. מאידך, החברה טענה כי באותה שיחה הודיע העובד למנכ"ל החברה כי הוא מתפטר מעבודתו בסוף אותו שבוע.
4. לאחר אותה השיחה המשיך העובד בעבודתו וביום 15.10.09 נמסר לעובד מכתב סיום העסקה אשר לטענת החברה נמסר לבקשת העובד.
5. לטעת העובד, הוא נדהם למקרא המכתב שכן מעולם לא ביקש להתפטר, ועל כן החזיר את המכתב מיד, הכחיש את תוכנו והבהיר כי לא ביקש להתפטר, הוא ממשיך לעבודה, והמשיך בעבודתו. ביום 18.10.09 בבוקר העובד הגיע לעבודה כרגיל והדפיס כרטיס נוכחות, אלא שאז לדבריו, ניגש אליו מנכ"ל החברה ביקש ממנו שלא יעבוד ושלא יגע בכלים והוא נעתר לבקשה אך סירב לעזוב את המקום ונשאר במקום העבודה עד לסוף יום העבודה שאז החתים את כרטיסו ביציאה.
6. לטענת העובד בהתנהלות החברה יש משום פיטוריו בחוסר תום לב. לטענתו הוא מעולם לא ביקש להתפטר מעבודתו אלא שדרישותיו ובקשותיו החוזרות להעלאת שכרו ושיפור תנאי עבודתו, היו הסיבה האמיתית שגרמה לפיטוריו, כאשר החברה ניצלה את השיחה שהתקיימה ביום 12.10.09 על מנת להציג מצג כוזב כאילו היה זה הוא שהתפטר מעבודתו.
7. מנגד, לטענת החברה ביום 12.10.09 פנה העובד למנכ"ל החברה והודיע כי הוא מתפטר מעבודתו כבר באותו שבוע (15.10.09), מנכ"ל החברה הופתע מההודעה וניסה להניא את העובד מהחלטתו אך העובד היה נחרץ בהחלטתו ולא רצה לשמוע את בקשות המנכ"ל. בנסיבות אלה, לטענת החברה היא פנתה בדחיפות בו ביום ללשכת העבודה האזורית על מנת שתשלח אליה עובד חילופי. עוד טענה החברה כי העובד אכן הופתע לקבל את מכתב סיום העסקה, שכן דרש "מכתב פיטורין".
8. החברה אף אישרה כי ביום 18.10.09 התייצב העובד בעבודה, וטען כי כלל לא התפטר אלא ביקש מכתב פיטורים. יתרה מכך, לטענת החברה במעמד זה הבהיר מנכ"ל החברה לתובע כי בעקבות התפטרותו כבר התקבל לו מחליף שהחל לבצע חפיפה, ולא ניתן "להחזיר את הגלגל לאחור".
9. בית הדין לאחר שמיעת עדויות הצדדים מצא כי גרסת העובד מהימנה יותר. בית הדין אף קבע כי גם אם היה מאמץ את גרסת החברה לפיה ביום 12.10.09 הודיע העובד על התפטרותו הרי שלאור סירוב החברה לקבל את "חזרתו" של העובד "מהתפטרותו" הנטענת בתוך פרק זמן כה קצר ללא הצדקה היא כשלעצמה עולה כדי נסיבות של פיטורי העובד.
10. לאור כך קבע בית הדין כי התובע פוטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורין וכן בדמי הודעה מוקדמת.
11. יתר על כן, קבע בית הדין כי דעתו אינה נוחה מהתנהלות החברה כלפי העובד בכל הנוגע לאופן סיום עבודתו וכי פיטוריו בנסיבות אלו עולים כדי פיטורים בחוסר תום לב. אשר על כן נקבע כי החברה תפצה את העובד בפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 4,000 ש"ח.
12. לסיכום: יש לשים לב היטב לאופן בו מסתיימים יחסי העבודה. במקרה דנא בשל עיתוי סיום העסקתו של העובד והעובדה כי לא הייתה כוונה ברורה ומפורשת להתפטרות מצד העובד, קבע בית הדין כי מדובר ב"פיטורין שלא כדין" ופסק לחובת החברה פיצוי בסך 4,000 ש"ח, וזאת מעבר לפיצויי הפיטורין ולדמי ההודעה המוקדמת.

חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
                                                                                                        בכבוד רב
דוד בכור, עו"ד