הנדון: הקפדה על חוקי העבודה
ביום 12.12.2011 התקבל בכנסת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב -2011 (להלן: "החוק") אשר מטרתו "להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה".
החוק קובע סנקציות אזרחיות ופליליות במקרה של הפרת דיני העבודה בהם עיצומים כספיים, התראות מנהליות, הטלת קנסות ועונשי מאסר וקובע מנגנונים להטלתם.
במסגרת ההיערכות ליישום החוק משרד הכלכלה ("התמ"ת" לשעבר) הגביר באופן ניכר את מערך הבקרה והפיקוח, והוא מבצע ביקורות אצל מעסיקים רבים שבסופם, וככל שנמצאו ליקויים, מוטלים עיצומים כספיים אשר יכולים להגיע למאות אלפי שקלים, וכל זאת מבלי לגרוע מהאפשרות להגיש כתבי אישום נגד המעסיק ומנהליו.
א. הטלת עיצום כספי על מעסיק:
החלק הראשון בחוק עוסק בהטלת עיצום כספי מדורג על מעסיק בשל הפרה של חובות המנויות בחוק ובהתאם לסיווגן. החוק קובע כי במקרה בו מעסיק או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק, עשה מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט בחוק.
כך לדוגמה מעסיק שמפר את החובה לנהל פנקס חופשה שנתית או פנקס שעות עבודה, או מעסיק המציג דרישת פרופיל צבאי בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה , צפוי לעיצום כספי של 5,000 ₪ (לגבי יחיד 2,500 ₪).
בגין הפרת חובות המנויות בחלק ב' לתוספת השנייה לחוק כגון, מתן חופשה שנתית ו/או תשלום דמי חופשה ו/או תשלום פדיון חופשה, איסור העסקה בשעות נוספות, ועוד- המעסיק צפוי לעיצום כספי בסך של 20,000 ₪.
בשל הפרת חובות המנויות בחלק ג' לתוספת כגון; העסקה בשעות נוספות ו/או במנוחה שבועית ללא היתר, איסור הלנת שכר, תשלום שכר מינימום, איסור פיטורי עובדת לפי חוק עבודת נשים- המעסיק צפוי לעיצום כספי של 35,000 ₪.
מעבר לכך החוק קובע כי במקרה של הפרה נמשכת או חוזרת העיצום הכספי יוגדל.
טרם הטלת העיצום תועבר למעביד "הודעה על כוונת חיוב" ותינתן למעביד הזכות לטעון את טענותיו בכתב לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו. שר התמ"ת, לאחר התייעצות עם הארגונים הרלבנטיים, יהיה רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים בשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום.
תשלום עיצום כספי אינו גורע מהאחריות הפלילית של מעביד בשל הפרת הוראת החוק. במקרה בו הוגש נגד מעביד כתב אישום בשל הפרת הוראת חוק לא יינקטו נגדו הליכי עיצום כספי ואם שילם המעביד עיצום כספי הוא יוחזר לו.
החוק מטיל אחריות על מנהל כללי של תאגיד לפקח ולנקוט אמצעים סבירים למניעת הפרות חוק על ידי החברה.
החוק קובע כי במקרה בו הפר התאגיד הוראת חיקוק הקבועה בתוספת השנייה, הממונה יוסמך לשלוח למנכ"ל התראה לפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים להפסקת ההפרה או למניעת הישנותה. במקרה בו לא יינקטו אמצעים ע"פ המפורט בהתראה ניתן להטיל עיצום כספי על מנכ"ל בשיעור של 50% מהעיצום המוטל על יחיד, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
בנוסף לכך קובע החוק כי במקרה בו הטיל הממונה עיצום כספי הדבר יפורסם באתר האינטרנט של משרד התמ"ת.
ב. התראה מינהלית למעסיק:
החוק קובע כי לממונה שיקול הדעת לתת התראה מינהלית למעסיק להפסקת ההפרה, וזאת במקום הליך של עיצום כספי.
במסגרת ההתראה המנהלית יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעביד כי עליו להימנע מהמשך ביצועו, ויידע אותו על משמעות המשך ההפרה ועל זכותו לבקש את ביטול ההתראה.
המעסיק רשאי לפנות לממונה תוך 30 ימים מהמועד שנמסרה לו ההתראה בבקשה לבטלה מהטעם שהוא לא ביצע את ההפרה או שהמעשה המפורט בהתראה אינו מהווה הפרה. הממונה רשאי לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה.
במקרה של המשך ביצוע ההפרה לאחר קבלת ההתראה הממונה ימסור למעביד דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת.
במקרה בו המעביד חזר והפר את הוראת החיקוק בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת.
ג. המלצות:
לאור האמור, ובשים לב לכך שבעת האחרונה הגיעו למשרדנו פניות רבות של מעסיקים בהם סוכני ביטוח, אשר דיווחו על קבלת עצומים כספיים בסכומים גבוהים ביותר אשר הוטלו עליהם בעקבות ביקורות של מפקחי משרד הכלכלה, אנו חוזרים וממליצים להקפיד על שמירה על חוקי העבודה, וקבלת ייעוץ משפטי פרטני בכל מקרה של העסקת עובדים.
במסגרת זו, וכהמלצה כללית בלבד (אשר איננה מחליפה ייעוץ פרטני אותו יש לקבל בכל מקרה לגופו), מוצע לוודא יישום הוראות החוק הבאות:
א. טופס הודעה לעובד / הסכם העסקה:
ישנה חובה חוקית למסור לכל עובד המתקבל לעבודה "הודעה לעובד" בכתב בו מפורטים תנאי העבודה ונתונים נוספים הקבועים בחוק הודעה לעובד. גם במקרים של שינויי בתנאי העבודה על המעביד החובה למסור לעובד הודעה כתובה על כך. בהתאם לתיקון לחוק מסירת הסכם העסקה הכולל מלוא הנתונים הדרושים הינה מענה הולם לדרישה הקבועה בחוק.
חשוב לוודא כי העובדים המועסקים על ידיכם קיבלו לידם טופס/הסכם העונה על דרישות החוק.
ב. תליית מודעות בבית העסק:
במספר חוקי עבודה נקבעה חובת הצגת מודעה, במקום בולט לעין במקום העבודה, המפרטת עיקרי הוראות החוק. חובה זו נקבעה בחוק שכר מינימום, חוק עבודת נשים, החוק למניעת הטרדה מינית ועוד.
ש לוודא כי במקום העבודה תלויות מודעות כקבוע בחוקים הרלבנטיים, וכי תוכנן תואם את הדרוש.
ג. העסקה בהתאם לקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה:
חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר העבדה בהיקף העולה על 12 שעות ביום ו/או על 12 שעות נוספות בשבוע בן שישה ימי עבודה או 15 שעות נוספות בשבוע בן חמישה ימי עבודה.
בנוסף אוסר החוק על העבדת עובד ביום המנוחה השבועי שלו (ליהודי – 36 שעות רצופות הכוללות את השבת).
עובד שעבד שעות נוספות, זכאי לתוספת של 25% לפחות משכרו הרגיל לכל שעה משתי השעות הנוספות הראשונות, כל שעה נוספת מעבר לזה מזכה את העובד בתוספת של 50% לפחותמשכרו הרגיל. המבחן לתשלום שעות נוספות הינו יומי - מעבר ל- 8 / 8.6 שעות ליום עבודה (בשבוע עבודה בן 5/6 ימי עבודה בהתאמה) וכן שבועי - מעל 43 שעות בשבוע.
יש להקפיד על העסקה בהתאם להיקף העבודה הקבוע בחוק, וכן על תשלום מלוא הגמול הנדרש בגין העבדה בשעות נוספות .
ד. רישום שעות עבודה:
תיקון 24 לחוק הגנת השכר מחייב ביצוע רישום שעות באמצעים מכאניים, דיגיטאליים או אלקטרוניים או לחילופין דיווח ידני אשר ייחתם מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך.
במסגרת הביקורות המבוצעות נבדקת עמידת המעסיק בחובה זו ויש להקפיד עליה.
ה. מסירת תלושי שכר מפורטים:
מעבר לחובה החוקית לשלם שכר העבודה במועד, תיקון 24 לחוק הגנת השכר מחייב מעבידים למסור לעובדיהם תלוש שכר מפורט הכולל את כל תנאי העסקתו (לרבות ימי ושעות העבודה בפועל).
במסגרת הביקורות המבוצעות נבדקות, בין השאר, הימצאותם של הנתונים הבאים: רישום ותק בתלוש השכר, ציון ימי ושעות העבודה במקום העבודה , ציון שעות העבודה בפועל, מסירה של תלוש השכר במועד ועוד.
ו. ביטוח פנסיוני:
יש להקפיד על יישום חובת ההפרשה הפנסיונית החלה על העובד והמעביד ע"פ דין, לרבות בהתאם להוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק ו/או הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה ענפיים ועל העברת ההפקדות במועד.
ז. תשלום זכויות סוציאליות:
חשוב לוודא עמידת המעביד בחובותיו לרבות ההוראות הרלבנטיות שנקבעו בחוק חופשה שנתית, חוק דמי מחלה, חובת תשלום דמי הבראה ונסיעות ויתר הוראות הדין הנוגעות להעסקת עובדים.
ח. מסירת אישור בכתב על תקופת העבודה:
על פי חוק מעביד חייב למסור לעובדו עד תום 14 יום מיום העבודה האחרון של העובד, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד ומעביד.
מעביד שלא מסר אישור כאמור עד תום ארבעה עשר ימים מיום העבודה האחרון של העובד, או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם מביניהם, צפוי לקנס.
עד כאן פירוט כללי, ובלתי ממצה, של הוראות החוק הרלבנטיות וחשוב כי כל אחד ואחת מכם יקבל ייעוץ משפטי פרטני על מנת לוודא עמידתו בהוראות החוק בכל הנוגע להעסקת עובדיו.
בכבוד רב
דוד בכור, עו"ד
