לכבוד:
קהל לקוחותינו
א.ג.נ.,
הנדון: תשלום פיצויי פיטורים במקרה של "הפסד מכרז" וסוגיות נוספות
1. סוגיית ניוד עובדי שמירה ואבטחה בין אתרי עבודה, בפרט במקרה של "הפסד מכרז", נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין הן בבית הדין הארצי לעבודה והן בבתי הדין האזוריים.
2. כידוע, במסגרת ההסכם הקיבוצי העדכני בענף השמירה והאבטחה, בוטל הסעיף אשר היה קיים בהסכם הקודם ואשר הקנה, לכאורה, לעובד שמירה הזכות להישאר באתר העבודה מקרה בו מעבידו חדל מלספק שירותי אבטחה במקום, לעבור לקבלן החדש תוך זכאות לפיצויי פיטורים (סעיף כ(11) להסכם הקיבוצי מיום 12.7.72).
3. למרות הסדר זה, וכפי שפרטנו בהרחבה בחוזרים קודמים שהועברו בנושא זה, הנוהג בו עובדים אשר מעבידיהם חדלו מלספק שירותי אבטחה ממשיכים לעבוד תחת הקבלן ומגישים תביעות כנגד החברה הקודמת בגין פיצויי פיטורים השתרש לצערנו ובתי הדין נדרשים חדשות לבקרים לתביעות עובדים בסוגיה זו.
4. ביום ה- 28.12.14 ניתן על ידי בית הדין
הארצי לעבודה בירושלים פסק-דין בתיק ע"ע 54365-12-11
יעקובשוילי שותא נגד נוף ים בטחון בע"מ, הכולל התייחסות לעניין
זכאות עובד לפיצויי פיטורים במקרה של הפסד מכרז, תשלום תוספת וותק וסוגיות נוספות.
5. מדובר בעובד אבטחה אשר הגיש העובד לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים תביעה כספית בגין פיצויי פיטורים בטענה כי הוא פוטר מעבודתו.
עוד טען העובד כי בהתאם לפסיקה במקרה של הפסד מכרז זכאים העובדים הממשיכים לעבוד באותו מקום באמצעות חברה אחרת לפיצויי פיטורים וזאת בין היתר מכוח הלכת "דינמיקה"[1] ו- "מרחב"[2]. נוסף לכך תבע העובד זכויות נוספות כולל דמי חג, תוספת וותק ו- גמול שעות נוספות.
6. בית הדין האזורי דחה את תביעתו של העובד ובעקבות זאת הגיש העובד ערעור לבית הדין הארצי.
7.
בית הדין הארצי דחה את ערעור המערער על כלל רכיביו, לרבות ברכיב פיצויי הפיטורין תוך שהוא קובע מפורשות:
"במועד סיום עבודתו של המערער נכנס לתוקפו ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה מיום 2.11.2088, אשר ניתן על הוראותיו צו הרחבה ביום 21.6.2009. לפיכך, במועד סיום עבודתו של המערער לא חלה ההוראה שבהסכם הקיבוצי הענפי מיום 12.7.1992, אשר הקנתה לעובדים בענף השמירה זכאות לפיצויי פיטורים בנסיבות מסוימות של חילופי מעסיקים באתר עבודה.
....נציין שהן בעניין מרחב אבטחה והן בעניין דינמיקה היה מדובר בעובדים שעבדו אצל קבלני שירותי ניקיון, ובשני פסקי הדין התייחס בית הדין הארצי לענף הניקיון ולענף השמירה והאבטחה. במקרה הנדון, טענת המערער לא הייתה כי התפטר עקב רצונו להמשיך באותו מקום עבודה פיזי בו הועסק בירושלים, אלא טענתו הייתה כי הוא היה רגיל ל"אופי ולסגנון העבודה שבאבטחת מוסדות חינוך". על פי קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, הוצעה למערער עבודה במוסדות חינוך במעלה אדומים. לפיכך, הוצעה למערער עבדוה חלופית בעלת אופי וסגנון דומים לעבודה לה היה רגיל, גם לגרסתו. לאור האמור, דין טענתו של המערער לזכאות לפיצויי פיטורים בהתבסס על הלכת מרחב אבטחה ודינמיקה להידחות.
באשר לטענה כי הדרישה לעבוד מחוץ לירושלים הייתה בגדר "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו של המערער המזכה אותו בפיצויי פיטורים לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים...בהתאם לפסיקה, כלל, עובד המבקש להוכיח זכאותו לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11 (א).. צריך לעמוד בשלושה נטלים שנים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית" או "נסיבות אחרות שבהן לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך בעבודה", שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי ... שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה....במקרה הנדון, המערער לא העלה לפני המשיבה בזמן אמת את הטענה כי הדרישה שיעבוד מחוץ לירושלים מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו וכי הוא מתפטר מעבודתו בשל דרישה זו, ולא נתן למשיבה הזדמנות להציע לו עבודה חלופית בירושלים. מעבר לכך, טענה זו גם לא הועלתה על ידי המערער בכתב התביעה.
כללו של דבר: לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור בעניין זכאות לפיצויי פיטורים".
8. עיננו הרואות כי מדובר בהתפתחות משמעותית בעבור חברות האבטחה כאשר
בית הדין הארצי לעבודה, קובע ב
"הלכה מנחה" בעניין סוגיית היעדר הזכאות לקבלת פיצויי פיטורים במקרה של "הפסד מכרז" בענף האבטחה בעידן צו ההרחבה מיום ה- 21/06/09.
חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.
בכבוד רב
דוד בכור, עו"ד
